נייד: 050-4004977

טלפון: 074-7045959

אנחנו האויב הגדול ביותר של עצמנו

המשפט הזה נכון בכל כך הרבה מובנים, אבל הוא בולט באופן מובהק בתחום ההשקעות.

אחת לתקופה אני מקבל טלפונים מבוהלים על הירידות בשווקים עם שאלות שחוזרות על עצמן ומעידות על החשש מהעתיד.

האם נכון למשוך את הכספים ולחכות שהכל יירגע?

האם כדאי להעביר למסלול סולידי יותר?

ראשית חשוב להבין – למשוך את הכספים ולהעביר למסלול סולידי הם אותה ההחלטה – לממש את ההפסדים!

בספטמבר 2008 עבר עלינו משבר מהגדולים שהשווקים הפיננסים ידעו – ירידה של כ-60% בכל המדדים העיקריים. מעטים הם אלו שנכנסים לשוק ההון בלי להבין את הסיכון הגלום בו. בלי לדעת שיש תקופות של עליות ואחריהן יבואו תקופות( ארוכות יותר או פחות) של ירידות. ועדיין בספטמבר 2008 רבים, טובים מוכשרים וחכמים משכו את הכספים שלהם, עברו למסלולים סולידים והמתינו עד יעבור הזעם.

רובם ככולם הפסידו את העליות שבאו (יש לציין מהר מאד) אחרי הירידות, נכנסו מאוחר מידי או שנשארו מחוץ לשוק ההון לגמרי.

אז למה בעצם? אם כולם בסופו של דבר יכולים לפתוח גרפים ולהבין שהיסטורית המשברים, גם הגדולים ביותר שנותנים לרגעים את התחושה כי סוף העולם קרב (קורונה למשל), מסתיימים בסופו של דבר בעליות ואף עליות חדות, למה אנשים יוצאים מהשוק בעיתות משבר ומפסידים כל כך הרבה כסף?

התשובה לכך היא הטבע האנושי והפסיכולוגיה של ההשקעות.

אנחנו מאד רוצים לדעת מה קורה עם תיק ההשקעות שלנו בכל רגע נתון. חוסר הוודאות יוצר בנו חוסר שקט. במיוחד בימים בהם התקשורת גועשת, כל כתבה שניה מביאה פרשנות שונה לעליות המחירים ומצב המשק. אנחנו עוברים על הדוחות (גם אלו שאני שולח לכם), נכנסים לאתרים של החברות שוב ושוב ברמה היומית, השבועית וחלקנו גם ברמה החודשית וגם אז זה הרבה יותר מידי (הן לתקופת עליות ובטח בתקופת ירידות).

בכלכלה ישנו מושג הנקרא- "האדם הרציונאלי". תאוריות כלכלה רבות מתייחסות לאדם כאדם רציונאלי המונע במטרה לממש את האינטרסים הצרים שלו –" כיצור שבאופן בלתי נמנע יבצע את מה שיביא לו את הכמות הגדולה ביותר של דברים הכרחיים, דברים נוחים ומותרות, באמצעות הכמות הקטנה ביותר של עבודה והתנזרות פיזית.

הנחת מודל ה"אדם הרציונאלי/ האדם הכלכלי" טוענת כי האדם פועל להגדיל את התועלת והרווחה שלו תוך הינתן מידע על הזדמנויות ומגבלות. עוד היא טוענת כי המטרות של אותו אדם נקבעו מראש.

וכאן אני מזכיר לכם – עוד בתחילת התהליך הגדרנו מטרות ויעדים – ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים להשיג בכניסה לשוק ההון (רכישת דירה, פנסיה מוקדמת, חינוך לילדים וכו') וידענו בדיוק כמה זמן יש לנו לכך ובאופן הזה נוהל התיק- רמת הסיכון, הנזילות ואפיקי ההשקעה.

פה אני ו New generation  נכנסים לתמונה. בין שאר התפקידים שלנו אנחנו אמורים לייצג עבורכם את "האדם הרציונאלי". למנוע ממכם ככל הניתן מלבצע פעולות אמוציונאליות ולייצג את "מה שהיה עושה האדם הרציונאלי".

אז ראשית, כנסו בתקופה הזו כמה שפחות לתיק ההשקעות/פוליסת החיסכון/גמל להשקעה/ השתלמות או כל אפיק השקעתי אחר (מספיק להסתכל על התמונה הגדולה בדוחות שאנחנו שולחים אליכם אחת לחודש וגם זה יותר מידי).

הסתכלתם כבר ורצות מחשבות בראש לגבי מכירת ההשקעות? מקלחת קרה לרוב תפתור את זה.

המקלחת לא עזרה – תתאמו מולי שיחה, נעבור על הדברים יחד, נבין את הרציונל ונזהה האם משהו בתוכנית שבנינו אכן השתנה ומצריך חישוב מסלול מחדש (ברוב המקרים ממש לא!!)

אנחנו כאן בשבילכם.

לקוחותינו שלא נלחצו במרץ 20 לאחר ירידות "מגיפת הקורונה" כבר ביולי החזיר את כל "ההפסדים" ועד דצמבר של אותה שנה עשו באפיקים האגרסיביים כ-40% נוספים של רווח.

לסיום-

נכון להיום אנחנו במה שנקרא בהגה המקצועית "שוק דובי". בהתייחס למדד מייצג כמו ה P&S 500 אנחנו כבר בירידה של מעל 22%.

האם הירידות ימשיכו? סביר מאד שכן, כמה? אנחנו ממש לא יודעים. התנאים המאקרו כלכליים משתנים מידי יום וכך גם הערכות האנליסטים ומנהלי ההשקעות.

המשבר יכול להסתיים תוך חודש ויכול שיימשך גם מספר שנים.

אבל עובדה אחת ברורה – מחירי המניות זולים משמעותית ממחירי המניות בתחילת שנה, וכשיש "מבצעים" קונים יותר.

לא!!!! לקנות מניות ספציפיות – אנחנו לא באמת יודעים מי מהחברות (בטח בתחום ההייטק אך לא רק) תשרוד את התקופה הזו. רכישה של מניות גם ובעיקר בתקופה כזו חייבת להתבצע לפי כללי ההשקעה הידועים: התאמת רמת הסיכון לטווח ההשקעה ופיזור סיכונים.

בתקופה שכזו נצמצם צריכה למינימום האפשרי

נגדיל את החיסכון כך שיהווה לפחות 20% מההכנסה נטו שלנו

וכל פעם שיש ירידה משמעותית בשוק (כמו עכשיו) נכניס כסף נוסף להשקעות (גמל להשקעה/ חיסכון או כל אפיק שבחרנו עבורכם מראש, ונרכוש סחורה בזול – בידיעה שאנחנו לא זקוקים לכסף בשנים הקרובות.

כשיגיעו העליות (והם יגיעו), תהיה לנו הרבה יותר סחורה (ניירות ערך) וכך העליות (שמגולמות באחוזים) ישפיעו באופן מהותי יותר על התיק.

דוגמא:

אדם א משקיע בתחילת 2022 100,000 ₪, השוק יורד במשך 3 שנים 20% כל שנה, כך שנותר בסוף שנה ג עם 51,200 ₪ ולאחר מכן השוק עולה תוך שנתיים את כל הירידות (40% כל שנה), כך שאדם א' חוזר לאותה הנקודה של 100,000 ₪.

לעומתו אדם ב', באותו השוק, מעבר ל 100,000 ₪ הראשונים, מפקיד גם כל חודש 1000 ₪. אותו אדם ב מסיים את שנה ג' עם 77,689 ₪ ולאחר שנתיים של עליות נשאר עם 186,032 ₪ (86,000 ₪ יותר מאדם א, ולאחר שהפקיד בסה"כ 60,000 ₪ יותר דרך ההפקדות החודשיות)

כמובן שככל שהמספרים גדולים יותר, ההפקדות החודשיות גבוהות יותר כך הפערים גדלים.

(אין באמור ייעוץ השקעות המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם או תחליף לייעוץ כאמור)